פסק-דין בתיק ת"א 425-02-09

1. התובע, יליד 1962, עתר נגד הנתבעת לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו, בשל תאונת דרכים מיום 04/07/07 (להלן - התאונה).

2. אין מחלוקת בשאלת החבות על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן - החוק).

3. ד"ר דרייפוס מונה כמומחה מוסכם מטעם הצדדים בתחום האורטופדי לצורך הערכת נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה (להלן - המומחה).

המומחה קבע בחוות דעת מיום 24/07/10, כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה.

4. ב"כ הצדדים הסכימו לפסיקה על דרך הפשרה כאמור בסע' 4(ג) לחוק, ללא שמיעת עדויות ולאחר הגשת טיעונים בכתב (בקשת ב"כ הצדדים מיום 22/12/11).

5. לאחר עיון בטיעוני ב"כ הצדדים ובמסמכים הרלוונטיים (כולל - חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה, הרישומים הרפואיים (כולל רקע רפואי קודם של התובע), תשובות לשאלון ונתוני ההשתכרות של התובע בתקופה שלפני ולאחר התאונה), ובשים לב ל: קביעות המומחה בחוות הדעת, פיצוי בגין כאב וסבל (בהתאם לסמכותי על פי סע' 2(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976), תקופת אי כושר סבירה, הנגזרת ממהות הפגיעה ומצד אחר המחלוקת לענין הפסדי ההשתכרות הנטענים, רקעו הרפואי של התובע, הטיפולים וההוצאות להם נדרש התובע לאחר התאונה והקשורים סיבתית אליה, ניכויים, וכל פרמטר רלוונטי נוסף, שוכנעתי לפסוק לתובע פיצוי בסך 23,000 ש"ח בגין כל ראשי הנזק הרלוונטיים, נכון להיום. 

6. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 23,000 ש"ח, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 12% ואגרת משפט משוערכת אם שולמה על ידי התובע.

החיובים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

נוכח מהות ההליך (פשרה על פי סע' 4(ג) לחוק, לאחר שהסתיימה ישיבת קדם המשפט השלישית בתיק), תישא הנתבעת בשליש יתרת אגרה, על פי תקנה  5(ב)(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז- 2007.

7. המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים ומתייתרת הופעתם לשימועו.

ניתן היום,  כ"א שבט תשע"ב, 14 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: